הליך משפטי בפני אביטל שרייבר, המפקחת על המקרקעין – 2019-2020
ערעור על דחיית בקשתי לפסול את המפקחת אביטל שרייבר בפני נשיאת בית המשפט העליון.
ערעור בפני השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב
ובקשת רשות ערעור בפני השופטת דפנה ברק-ארז מבית המשפט העליון.
בהליך זה ביצעה המפקחת על המקרקעין אביטל שרייבר הטיות משפט ועיוותי דין מכוונים וחמורים היכן שרק אפשר ועד כמה שניתן, לרבות כתיבת שקרים פוזיטיביים (שחור על גבי לבן) בהחלטות ובפסק הדין שנתנה.
בתחילת ההליך ישבה בדין המפקחת טלי להב שהציגה גם היא הטיית משפט ומתן החלטות פסולות תוך שהיא משמשת כבאת כבאת כוח התובעת, נציגות הבית המשותף, אולם את עיקר ההליך ניהלה המפקחת שרייבר, שחיבלה בתיק לרעתי בכמעט כל הזדמנות אפשרית והטתה משפט באופן חמור ובוטה כשהיא מציגה ביטחון מלא שכל מעשיה הפסולים יעברו לסדר היום על ידי ערכאות הערעור.
ואכן, הדבר התברר כנכון. הן נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפסק הדין שלה בערעור על בקשתי מהמפקחת אביטל שרייבר לפסול את עצמה, והן השופטת בערעור, לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, והן השופטת דפנה ברק ארז מבית המשפט העליון הסתירו את מעשיה הפסולים העיקריים והחמורים של המפקחת אביטל שרייבר. השופטת לימור ביבי השמיטה לחלוטין את שמה של המפקחת אביטל שרייבר מפסק הדין שנתנה, ומקריאת פסק הדין הציבור לא ניתן לדעת מי המפקחת עליה הוגש הערעור.
יש לזכור ש"תפקידה המרכזי של ערכאת הערעור הוא ביקורת תקינותם של ההליכים ושאלות משפטיות שעלו במהלך הדיון;" (ע"פ 5386/05 אלחורטי נ' מ"י), וכי הערעור אמור להוות רשת ביטחון ומערכת בקרה המקטינים פגיעה בבעלי דין (רע"א 10044/09 עו"ד בוטח נ' עו"ד ובר).
התביעה הוגשה על ידי חברת ניהול (מתחזק כהגדרתו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין) בשם נציגות הבית המשותף – אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ ח.פ. 514778117 בבעלותו המלאה של מר אבי זעפרני שמחזיק 100% ממניותיה, והוא גם הדירקטור היחידי שלה (חברת יחיד).
לכאורה מדובר בעוד הליך משפטי נוסף ביני לבין נציגות הבית לכאורה, שנדון הפעם בתחילה בפני המפקחת הבכירה טלי להב, אולם לאחר זמן קצר עבר למפקחת הבכירה על המקרקעין אביטל שרייבר.
אולם הסכסוך מול נציגות הבית הוא עלילת המשנה בכל הסיפור.
העלילה הראשית היא התנהלות מערכת המשפט על כל ערכאותיה, מנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עובר דרך שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז ושופטת בית המשפט המחוזי לימור ביבי, ועד שתי המפקחות על המקרקעין, אביטל שרייבר וטלי להב, ורשמת ההוצאה לפועל יעל טימנס, שהציגו כולן הטיית משפט והתנכלות חמורות ובוטות באופן מכוון, מתוכנן ושיטתי, וללא כל מורא מהדין, כשהמפקחת אביטל שרייבר אף כותבת שקרים פוזיטיביים בהחלטות ובפסק הדין.
השכלתן וניסיונן של כל המותבות בהליך רבתי, ובהתחשב בכך שהמפקחות טלי להב ואביטל שרייבר בדרגה מנהלית "בכירה" ,מעלה את החזקה שהתנהלותן ופסיקתן של כל המותבות בהליך אינן טעויות שיפוט בתום לב אלא התנכלויות מכוונות ובזדון המתבטאות בין השאר בהטיות משפט חמורות ובוטות ובזדון ברור, לרבות שיבוש הליכי משפט וכתיבת שקרים פוזיטיביים בהחלטות ובפסקי דין על ידי המפקחת אביטל שרייבר, או העלמות בקשה מתיק המפקחת ומתיק ההוצל"פ, והשמטת עובדות וטענות מהותיות ובסיסיות ביותר שלי על ידי כל המותבות בהליך (מהנשיאה ועד המפקחות ורשמת ההוצל"פ יעל טימנס) המציגות מצב עובדתי ומשפטי מעוות לחלוטין אינן טעויות שיפוט בתום לב.
מעורבות כב' הנשיאה אסתר חיות בהתנהלות זאת, ועצימת עיניה מהתנהלות המפקחת, כמו גם עצימת עיניה מהתנהלותה החמורה של השופטת (עמיתה) שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך מטרד רעש המעלית, ומהתנהלותו המחרידה והמזעזעת של הליך נזקי הרטיבות על מכלול הדברים החמורים שנעשו בו על ידי שתי השופטות בהליך, השופטת דורית קוברסקי והשופטת סגנית נשיא סיגל רסלר-זכאי מבית משפט השלום בתל אביב (אז) ואף קידמה ומינתה את השופטת סיגל רסלר זכאי לשופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, בידיעה שגם השופטת סיגל רסלר זכאי כתבה שקרים בפסק הדין בהליך, מעידים על פרקטיקה פסולה שורשית במערכת המשפט בכללותה.
השופטת לימור ביבי התנהלה גם היא תוך התנכלות כלפיי כמפורט בהמשך, למשל בהחלטותיה בעניין הקלטת הדיון, ובכך שהקדימה דיון בערעור אחר על המפקחת כך שיהיו לי שלושה דיונים כבדים באותו בוקר למרות בקשתי המפורשת בכתב לדחיית דיון עקב שני דיונים כבדים שנקבעו לאותו בוקר. ראו פירוט וכתבי טענות שיועלו בהמשך.
השופטת לימור ביבי אפילו לא ציינה את שמה של המפקחת אביטל שרייבר בפסק הדין, ואף העלימה מפסק הדין את כל העובדות הבסיסיות והמהותיות ביותר שבהתנהלות המפקחת שרייבר. למשל, שהנציגות תבעה ממני לפנות מכונית מחניית הבניין למרות שהנציגות ועוד 5 בעלי דירות הטילו עליה עיקול כשנה וחצי קודם לכן ויכלו לממש ולפנות את המכונית בכל עת שרצו. גם השופטת דפנה ברק ארז העלימה פרט זה, כמו עובדות וטענות מהותיות ובסיסיות הרבה יותר מהחלטתה בבקשתי למתן רשות ערעור על החלטת השופטת לימור ביבי.
כתבי הטענות של ההליכים בפני המפקחת שרייבר וביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון עדיין לא הועלו כי לא הסתיימה ההכנה להעלאתם לאתר (מחיקת פרטי זיהוי), אולם לאחר שיועלו ניתן יהיה להשוות בין כתבי הטענות של הצדדים לבין ההחלטות שניתנו והקורא יוכל לשפוט בעצמו.
נדרש ידע משפטי בדין (חקיקה ופסיקה) ובתכליותיו.
תיק ההוצאה לפועל בפני רשמת ההוצל"פ יעל טימנס:
כאמור, המפקחת אביטל שרייבר חיבלה בהליך היכן שרק אפשר ועד כמה שניתן.
אחת החבלות היו כתיבה בכותרת פסק הדין את שמה של חברת הניהול עצמה למרות שבכתב התביעה נכתב שהתביעה מוגשת ע"י המתחזק "בשם נציגות הבית המשותף".
חברת הניהול פתחה תיק הוצאה לפועל שעה שהייתה לי זכות קיזוז מול נציגות הבית המשותף על פסק דין לטובתי בהליך נזקי הרטיבות.
בהוצאה לפועל נתקלתי בשחיתות משפטית חמורה וקשה, ובהטיית משפט חמורה ובוטה גם ע"י שופט השלום טל חבקין.
אין זו הפעם הראשונה שנתקלתי בהטיות משפט חמורות ובוטות של רשמות ההוצאה לפועל בסניף תל אביב, ולמעשה, הרשמת יעל טימנס חזרה על התנהלותן של הרשמות יעל מרקוביץ קינן ודיקלה קליין יונה שדנו בתיקי הוצאה לפועל אחרים שלי.
הטיות המשפט של הרשמת יעל טימנס היו כל כך חמורות ובוטות, שלא לומר מכוערות, עד שנאלצתי לבקש גם ממנה לפסול את עצמה, כשם שביקשתי לפסול גם את הרשמת יעל מרקוביץ קינן (ראו הבקשה לפסילת הרשמת יעל מרקוביץ קינן בהמשך).
להלן הבקשה מהרשמת יעל טימס לפסול את עצמה, שכוללת גם את הבקשות לפסילת הרשמת יעל מרקוביץ קינן, ואת התנהלותו של השופט טל חבקין.
אם למישהו יש תמונה של רשמת ההוצאה לפועל יעל טימנס ומוכן לשתף ללא תמורה בגין זכויות יוצרים או תמורת תשלום חד פעמי סביר, הוא מוזמן ליצור איתי קשר.
27.6.21 – הבקשה לפסילת הרשמת ולהעברת התיק לרשמת אחרת שאינן יעל מרקוביץ קינן ולא דיקלה קליין יונה ולא מלכה עווידה עזאם ולהעברת העתק מבקשה לגורמים נוספים.
הבקשה לפסילת הרשמת יעל טימנס בקובץ pdf כולל נספחים (ללא פרטי זיהוי).
הבקשה לפסילת הרשמת יעל טימנס בקובץ word ללא נספחים (ללא פרטי זיהוי).
הבקשה לפסילת הרשמת יעל מרקוביץ קינן בקובץ word ללא נספחים (ללא פרטי זיהוי).
החלטת הרשמת יעל טימנס הייתה קצרה, לאקונית ולא חוקית וללא כל הנמקה, שכן אין ולא יכולה להיות לה דרך להתמודד עם הטענות שהעליתי כנגדה ועם הטיות המשפט החמורות שביצעה, והיא לא סיפקה כל הסבר להתנהלותה.
תמוהה טענת הרשמת טימנס לפיה עלי מוטל לברר איך נעלמה בקשתי מתיק ההוצל"פ, שכן למי קל יותר לברר, לרשמת שזה מקום עבודתה או לי?.
להלן החלטת הרשמת יעל טימנס (לחץ למסמך ההחלטה):
"אינני מוצאת כל עילה שבדין לפסול עצמי מהדיון בתיק זה".
הבקשה נדחית.
יוער כי בקשות מוגשות למזכירות ונסרקות לתיק על ידה. את הבירור מדוע לא נסרקה
בקשה כלשהי לתיק, על החייב לעשות מול המזכירות."