1.1.21 – גילוי דעת:
אני קורא לכל חבריי שלא להצביע לאף מפלגה שחבר בה שר המשפטים היוצא, אבי ניסנקורן.
מעבר לזה שאבי ניסנקורן הלך בעקבות הכיסא החמים בכנסת כי הבין שלבני גנץ אין הרבה סיכוי לעבור את אחוז החסימה אחרי הבגידה האיומה והמכוערת שלו בציבור בוחריו, אז אבי ניסנקורן גם גרם בתקופה הקצרה שלו כשר משפטים להרס ולחורבן מערכת המשפט בכל הקשור לטובת אזרחי מדינת ישראל, וזהו הרס וחורבן שלשרי משפטים קודמים לקח כמה שנים לעשות נזק שהוא אף פחות מזה.
ובמה הדברים אמורים:
הסבר – תקנות סדר הדין האזרחי הן "ארגז הכלים" הפרוצדורלי של בעל דין בבית המשפט.
התקנות קובעות את הזכויותיו הפרוצדורליות של בעל הדין – למשל, איך מגישים תביעה, איך מקבלים מסמכים שהצד השני לא רוצה לגלות, מה התנאים לקבלת הארכות מועד, איך מגישים בקשות לבית משפט, למשל, להארכת מועד או לדחיית דיון, איך מקבלים סעדים זמניים (עזרה דחופה וזמנית מביהמ"ש), והתקנות משנת 1984 כוללות למעלה מ-500 תקנות.
איילת שקד, שהייתה שרת המשפטים לפניו, ושבזמן כהונתה קרו דברים מחרידים במערכת המשפט בזמן שהיא עצמה הייתה חברה בוועדה למינוי שופטים, נמנעה מלהחיל את התקנות החדשות.
אבי ניסנקורן. כל הזכויות לתמונה שמורות לויקיפדיה.
במקום להוסיף תקנות שמגבילות את התנהלותם הלא תקינה של שופטים בכל הערכאות, הרי שעכשיו בוטלו תקנות רבות, ולכן המצבים שקודם היה להם מענה בתקנות הישנות, נתונות עכשיו לחסדי "שיקול דעתו" של השופט, כלומר, הכל תלוי באיך שמתחשק לשופט באותו רגע, וכשאין שום וודאות ששופט אחד יפעל כמו שופט אחר, ככה שגם לא ניתן לצפות לכלום.
אז אם קודם יכולת לצפות להתנהלות מסוימת כי היו כ-550 תקנות חקוקות, שהשופטים היו צריכים להתחשב בהן, ושעצרו את השופטים מגרימת עיוותי דין פרוצדורליים מכוונים כלפי בעלי הדין אם רק רצו, אזי לאחר ביטול כחצי מהן, השופט יכול לעשות "מה שבראש שלו", ומניסיוני, השופטים אכן עושים כן, ומחבלים בהליכים לרעת בעל דין כדי להביא לדחיית תביעתו או הגנתו, והשופטים בערכאות הערעור מגבים את השופט בערכאה הנמוכה גיבוי כמעט מלא, ואף מוסיפים את החלק שלהם, בהנחה ש"אם השופט בערכאת הדיון עשה כך, אז כנראה שהייתה יש לו סיבה טובה לכך". התוצאות הן הרסניות לחברה ולכלכלת המדינה ומביאות להגדלה משמעותית של נפחי ההידיינויות בבתי המשפט בישראל.
אם לשופט סתם "לא בא עליך", או שסרבת לפשרה שהשופט הציע עוד לפני שהיה לו מושג בכלל שהצד השני משקר בלי בושה, או שהשופט מכיר את עורך הדין של הצד השני יותר טוב מאשר את עורך הדין שלך, או כי סתם לא בא לו לקרוא את מה שכתבת, נניח בגלל שהוא ממהר, ושירבט איזו החלטה שממיטה אסון על התיק שלך, ולי קרו כל הדברים האלו, אז עם החלת התקנות החדשות שניסנקורן הכניס לתוקף, שום דבר כבר לא עוצר אותו מלפעול ע"פ "שיקול דעתו" באופן חסר כל שליטה וביקורת, והוא ינמק אותה ברבע משפט, וממש לא אכפת לו שתחשוב שהוא טמבל כי החברים שלו בערכאת הערעור יכתבו שהם "לא מתערבים בשיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית", ושזה בכלל אתה הוא זה שלא בסדר.
במקרים שלי שופטים בכל הערכאות שיקרו שחור על גבי לבן, היטו משפט, התעלמו מראיות, התעלמו מהלכות של בית המשפט העליון, פעלו בניגוד לחוק המפורש, ואני מדבר גם על שופטי בית משפט מחוזי ועליון, אזי עם התקנות החדשות אין בכלל בלמים במורד המדרון החלקלק.
התקנות החדשות היו מוקפאות מאז 2018, וכמעט כל אנשי האקדמיה למשפטים אמרו שהן פוגעות מאוד בזכויות בעלי הדין (ראו למשל את מאמרו של פרופסור יששכר רוזן-צבי, ואת מאמרה של פרופסור טליה אייהורן), ואיילת שקד עצרה את החלת הזוועה הזאת שנקראת "התקנות החדשות", שעושה טוב לשופטים אבל חורבן לעורכי הדין ולבעלי הדין.
ניסנקורן הכניס אותן לתוקף שבועות ספורים לפני שעזב את תפקידו.
כמובן שעכשיו ניסנקורן מוגן ע"י מערכת המשפט שלעולם לא תפסוק נגדו אחרי שנתן לשופטים מתנה כזאת גדולה על חשבון האזרחים ששילמו מיסים ואמורים לקבל שירות מהשופטים בדמות שפיטה הוגנת וצודקת.
לשכת עורכי הדין הגישה בג"צ נגד התקנות כי ברור שעם תקנות כאלו "הלך על הלקוחות שלהם" כי לשכת עורכי הדין הבינה שאם השופט רוצה, הוא מחריב לכל עורך דין שהוא רוצה את המשרד אם הוא רק יצייץ כנגד התנהלות השופט.
כמובן שבג"צ דחה את העתירה, שהרי למה שיבטל תקנות שמאפשרות לשופטים לעשות מה שהם רוצים "ע"פ שיקול דעתם"?
השאלה הגדולה (והתשובה הברורה) – איך אפי נווה, היו"ר הקודם של לשכת עורכי הדין הסכים למחדל נוראי כזה? אולי כי אז המשרד שלו יקבל עדיפות אצל השופטים, מה שיביא לו יותר לקוחות, ויותר כסף, וכבר נוכחנו שעל פי החשד, הוא מרשה לעצמו אפילו לעבור על החוק ברמה הפלילית.
כמו כן, רגע לפני שניסנקורן עזב את תפקידו, הוא גם העלה את העירבון הנדרש להפקדה בפני ערכאת הערעור בבית המשפט העליון ל-35,000 ש"ח (!!!), כלומר, גם אם בעל הדין רצה להגיע לביהמ"ש העליון כדי לערער על שעוללו לו שופטים בערכאות נמוכות דלמטה, אזי עכשיו ניסנקורן העלה בפניו מחסום גבוה מאוד הפוגע באופן קשה וחמור בזכות הגישה לערכאות.
הסבר: בשלב בערעור, המערער צריך להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב (הצד שכנגד) כדי שבית המשפט בכלל ידון בערעור. כלומר, אם עד עכשיו היה לבעל דין דל אמצעים סיכוי כלשהו לפנות לבית המשפט העליון, אזי עכשיו אבד לו גם הסיכוי הזה.
לסיכום: אני קורא שוב לכל חבריי ולכל מי שפוסט זה מגיע אליו, שלא להצביע לאף מפלגה שאבי ניסנקורן חבר בה.
הערה: הפוסט נכתב הרבה לפני שניסנקורן הבין שלמפלגה של רון חולדאי, "הישראלים", אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה, בין השאר, כי ציבור אזרחי המדינה רואים ומבינים בניגוד למה שאבי ניסנקורן אולי חשב – חלקות הלשון ואמירות מעורפלות של אבי ניסנקורן על ידי הטלת בוץ על מפלגת האם שלו לא צלחה, כי גם אם חלק מהציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, הרי שהציבור עדיין יודע לזהות אנשים אופורטוניסטיים שיש להרחיק מההנהגה.
אחרית דבר: כסופם של בוגדים במפלגתם, ההימור של ניסנקורן היה שגוי – דווקא רון רולדאי פרש כי הבין שהוא לא כזה פופולרי כמו שהוא חשב, ודווקא (ולמרבה הפליאה) בני גנץ עבר יפה ואם ניסנקורן היה נשאר במפלגתו של בני גנץ ולא בוגד בחברו שנתן בו אמון ושם אותו מספר 2, הוא היה היום חבר כנסת.
הערה נוספת לגבי רשימתו של רון חולדאי: אחת מהמועמדות במפלגתו של רון חולדאי הייתה הגב' עדי צברי, שבמסגרת הליך משפטי מולי בעניין חברת עזרה וביצרון, הגישה תצהיר שקרי וחוזה מזויף בו זויפה חתימתי. אלו הם מנהיגך – ישראל.